פוליגרף

חוקיות בדיקת הפוליגרף בישראל

חוקיות בדיקת הפוליגרף בישראל

בשנת 1978, מינה שמואל תמיר (שר המשפטים דאז), ועדה מיוחדת לצורך בדיקת אספקטים שונים הקשורים בשימוש בבדיקת פוליגרף (הנקראת גם מכונת אמת). המשימה הרשמית שהוטלה על חברי הוועדה הייתה לבחון את ההיבטים הקשורים בהפעלה של פוליגרף הן כראיה קבילה בהליך משפטי והן כמכשיר עזר בחקירה ולחוות את דעתם בנושאים אלה.

בנוסף נדרשה הוועדה לחוות דעה בנוגע לכישורים הנדרשים מבודקי פוליגרף.

שופט בית המשפט העליון יצחק כהן, מונה לעמוד בראש הוועדה ובנוסף היו חברים בה בין היתר פרקליט המדינה גבריאל בך, הפרופסור לפסיכולוגיה ישראל ליבליך, ראש המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל תת ניצב מאיר קפלן והמשפטנים דוד ליבאי ורם כספי. מסקנות הוועדה נמסרו בתחילת 1981 והדו"ח שבו מפורטות המסקנות מהווה את ההתייחסות המקיפה ביותר לבדיקת הפוליגרף שראתה אור בישראל.

השימוש בפוליגרף בחקירות פליליות

חברי הוועדה הגיעו למסקנה כי אין להשתמש בממצאים של בדיקות פוליגרף כראיה בבית המשפט הדן בעניינים פליליים. מעבר לכך, פסקו חברי הוועדה כי חל איסור ליידע את בית המשפט בכך שהנאשם סירב או הסכים לעבור בדיקת פוליגרף בשל החשש שיהיה בכך כדי להשפיע על החלטתו.

הסיבה להתנגדות נעוצה בכך שבתקופה שבה דנה הוועדה בנושא, טרם התגבשה הסכמה נרחבת בספרות המחקרית בנוגע לתקפות הבדיקה. למרות כל זה, חברי הוועדה ציינו כי ראוי בהחלט להשתמש בבדיקת פוליגרף בשלב החקירה, בדגש על חקירה פלילית ולהתייחס אליה כאל אמצעי שהינו בעל תועלת לקידום מטרות החקירה.

השימוש בפוליגרף בתחום התעסוקתי ובמשפטים אזרחיים

חברי הוועדה לא מצאו לנכון להגביל או לאסור לחלוטין את השימוש בפוליגרף בתחום התעסוקתי (לצורך קבלת מועמד לעבודה או קידום עובד), בין היתר בשל העובדה שעד 1981 היקף השימוש בבדיקות פוליגרף בתחום התעסוקתי היה צנוע מאוד. גם במשפטים אזרחיים בחרו חברי הוועדה לאשר הבאת תוצאות של בדיקת פוליגרף כראיה בבית המשפט, אך התנו זאת בהסכמת שני הצדדים.

יתרה מכך, הוועדה ציינה כי כל עוד שני הצדדים מסכימים לכך, ניתן יהיה לקבוע שממצאי הבדיקה יהיו מחייבים ושבית המשפט יפסוק לפיהם.

בגופים שיפוטיים (או מעין שיפוטיים) הנוהגים לפי דיני הראיות, קבעו חברי הוועדה שלא ניתן יהיה להביא את תוצאות הבדיקה כראיה. לעומת זאת בגופים שיפוטיים שרשאים לסטות מדיני הראיות, החליטה הוועדה שיש לאשר לבית הדין לקבל את ממצאי הבדיקה כראיה לכל דבר ועניין.

השימוש בפוליגרף בשוק העבודה

נכון להיום נעשה שימוש נרחב בבדיקות פוליגרף בשוק העבודה בישראל לצרכים שונים. להלן כמה מהם על קצה המזלג:

  • מיון וסינון של מועמדים לתפקידים שונים – בעבר נהוג היה לבצע מבחן אמינות מבוסס פוליגרף בעיקר למועמדים לתפקידים רגישים שביקשו להתקבל לדוגמה לשב"כ, למשרה בנקאית וכיו"ב. היום לעומת זאת, השימוש בפוליגרף נפוץ במגוון רחב של ארגונים וחברות מסחריות ולא רק כשמדובר בתפקידים רגישים.
  • בדיקות מהימנות תקופתיות – בדיקות תקופתיות מבוצעות בעיקר בחברות שבהן העובדים חשופים למידע רגיש או באים במגע עם סחורה יקרה.
  • בירור חשדות בנוגע להתנהגות בלתי הולמת – לא אחת במקרים שבהם ישנו חשד סביר לכך שעובד מעל בכספי החברה, מתקבלת החלטה לפנות אל מכון פוליגרף לבירור החשדות. כך גם נהוג לבצע בדיקת פוליגרף לעובדים החשודים למשל במכירת מידע לחברה מתחרה, בגניבה, בהטרדה מינית ועוד.

השימוש בבדיקות פוליגרף בבתי דין רבניים

ההלכה היהודית דוגלת בכלל העתיק: "על פי שני עדים יקום דבר". יחד עם זאת, כשמדובר בדיני אישות, אין זה פשוט לאתר עדים. למעשה במקרים שבהם ישנם אנשים המעורבים בחיי הפרט, הרי שלרוב מדובר בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, שבלאו הכי פסולים מלתת עדות.

כמו כן, בשנים האחרונות בתי הדין מתמודדים עם בעייתיות נוספת וזאת כיוון שבג"ץ הבהיר בצורה חד משמעית שהם כפופים לחוק הגנת פרטיות וכפועל יוצא מכך, אסור להם לקבל ראיות שהושגו באמצעות האזנות סתר. כתוצאה מכל זה, בתי הדין הרבניים עושים כיום שימוש נרחב בבדיקת הפוליגרף.

כאשר בית הדין הרבני מציע למתדיינים ליצור קשר עם מכון פוליגרף, הוא משיג מטרה כפולה: לא זו בלבד שיש באפשרותו לגלות פרטים על אמינות הצדדים, אלא שהוא יכול גם ללמוד לא מעט מאופי התגובה של הצדדים לעצם ההצעה. ההנחה היא שהצד החושש מפני חשיפת האמת, יסרב להצעה או לכל הפחות יפגין פחות התלהבות מהרעיון.

כפי שציינו, בית הדין הרבני אינו רשאי לכפות על הצדדים לעבור בדיקת פוליגרף שכן לצורך ביצוע הבדיקה נדרשת הסכמה משותפת. כמו כן גם אם שני הצדדים נתנו את הסכמתם לביצוע הבדיקה, עדיין לא ניתן להתחשב בממצאים שלה, כל עוד הצדדים לא הצהירו במפורש שהם מוכנים לקבל אותם, יהיו אשר יהיו.

מכון הפוליגרף מציע מגוון שירותים מתקדמים בתחום בדיקות הפוליגרף. לקבלת מידע נוסף על בדיקות פוליגרף בישראל ולתיאום מועד לפגישת ייעוץ בנושא, אתם מוזמנים ליצור קשר עוד היום עם אנשי המקצוע של מכון הפוליגרף ש. ברוק בע"מ.

שתפו:

צרו קשר

מאמרים נוספים

בדיקה לגילוי האזנות סתר

בדיקות האזנה סתר – חוקי או לא? בארצנו הקטנטונת מדברים הרבה על האזנות סתר, שהיו חלק חשוב בפרשיות שחיתות שונות ומשונות. אבל – לא כולם

איך לעבור בדיקת פוליגרף?

בכתבה הבאה ננסה לענות בצורה המיטבית ביותר כיצד ניתן לעבור את בדיקת הפוליגרף, על הצד הטוב ביותר. ראשית נרחיב מעט על מהי בדיקת פוליגרף, מקורה

קבילות פוליגרף בבית משפט

פוליגרף בבית משפט מכשיר הפוליגרף, שהומצא בשנת 1885 ומאז עבר לא מעט גלגולים ושינויים, משמש חוקרים רבים לצורך זיהוי שקרים וגילוי האמת. המכשיר, בהתבסס על