בקרב הציבור הרחב קיימות לא מעט דעות קדומות בנוגע לשלבים השונים של בדיקת פוליגרף. הסיבה לכך נעוצה ככול הנראה בעובדה שרוב המידע על התחום המורכב של בדיקות פוליגרף, מגיע לציבור הרחב מתכניות טלוויזיה ומסרטים שבהם המידע לא תמיד נאמן למציאות. במאמר שלפניכם נפרט אודות השלבים השונים של הבדיקה וכן נפרט אודות סוגים שונים של תשאולים הנהוגים כיום בתחום.
שלבי הבדיקה
- שלב א' – כשלקוח פונה אל מכון פוליגרף לביצוע בדיקת פוליגרף, עליו לתאר בפירוט רב ככול האפשר את מטרות הבדיקה ולספק רקע כללי על הארגון, החברה או העסק, על הפרשייה שבגינה יש לבצע את הבדיקה ועל הנבדק. בשלב זה יש לקבוע תור לביצוע הבדיקה ולהכין סדרה של שאלות המשתנה כפי שנרחיב בהמשך, ממקרה למקרה.
- שלב ב' –בשלב השני מגיעים הצדדים למכון הפוליגרף וחותמים על המסמכים הרלוונטיים. בחתימתם מאשרים הצדדים כי הם מסכימים לביצוע הבדיקה וכי הם מוכנים מראש להכיר בתוצאותיה.
- שלב ג' –בשלב זה על הנבדק למלא שאלון קצר ולספק את הגרסה שלו לדברים לבודק. כמו כן בשלב זה הבודק צריך לאשר שאכן הנבדק כשיר לעבור את הבדיקה. חשוב לציין כי ישנם מקרים שבהם מתקבלת ההחלטה לבטל או לדחות את הבדיקה מטעמים כאלה ואחרים.
- שלב ד' –הנבדק בשלב זה מחובר למכשיר הפוליגרף ומבוצעות בדיקות כיול בסיסיות. לאחר מכן מבוצעת הבדיקה עצמה.
- שלב ה' – בשלב זה מסיימים את הבדיקה ועורכים שיחה אישית עם הנבדק. לאחר מכן הצדדים משוחררים.
- שלב ו' –בשלב האחרון מבוצעים פענוחים שונים על התוצאות של הבדיקה והבודק כותב דו"ח מפורט ומספק חוות דעת על שלבי הבדיקה השונים ועל תוצאותיה. לרוב בין יום ליומיים לאחר הבדיקה, מועברות התוצאות למזמין הבדיקה.
שיטת ה-R/I (רלוונטי/לא רלוונטי)
טכניקה זו כוללת שני סוגים של שאלות בלבד: שאלות רלוונטיות המתייחסות בצורה ישירה לאירוע שלשמו מבוצעת הבדיקה ושאלות "קרות" (לא רלוונטיות) המתייחסות לעניינים ניטרליים ובלתי חשובים. השאלות שאינן רלוונטיות מתייחסות למשל למקום המגורים של הנבדק, למקום שבו מבוצעת הבדיקה, ללבוש של הנבדק וכיו"ב. העיקרון שעומד בבסיס השיטה הוא למפות את התגובות הנורמטיביות של הנבדק לשאלות כלליות כדי שניתן יהיה להשוות אותן לתגובותיו לשאלות הרלוונטיות. שיטה זו פותחה ב-1930 ויש לה לא מעט מבקרים. בין היתר נטען כי ניתן בקלות רבה מדי להבחין בין שני סוגי השאלות ובנוסף לא אחת גם דוברי אמת נלחצים כששואלים אותם שאלות רלוונטיות.
שיטת ה-CQT (שאלות ההשוואה- Comparison Questions)
CQT היא נכון להיום השיטה הנפוצה ביותר. מדובר במעין פיתוח של שיטת ה-R/I, שכן גם בשיטה זו נעשה שימוש בשאלות מסוגים שונים. ההבדל הוא ששיטה זו כוללת בנוסף שאלות השוואה (Comparison Questions),.הכוונה היא לשאלות טעונות מבחינה רגשית שגם הנבדק דובר האמת (הנבדק החף), יגיב אליהן בעוצמה.
ההנחה היא שהנבדק שמוסר עדות שקר, יהיה מוטרד במידה רבה יותר מהשאלות הרלוונטיות מאשר שיהיה מוטרד משאלות ההשוואה ולכן התגובה שלו תהיה חזקה יותר. לעומת זאת הנבדק שדובר אמת, יגיב בצורה חזקה יותר דווקא לשאלת ההשוואה בהשוואה לשאלות הרלוונטיות. עיקרון היסוד העומד בבסיס טכניקה זו הוא שהנבדק נוטה לרכז את מנגנוני הקשב וההגנה שלו בשאלה המאיימת ביותר מבחינתו.
שיטת פח"מ (פרטי חקירה מוכמנים)
בשיטה זו לא נעשה שימוש בשאלות רלוונטיות כמו "האם מעלת בכספי החברה", אלא מבקשים מהנבדק לענות על שאלות הכוללות פרטי מידע חסויים. ההנחה היא שהנבדק שאכן ביצע את המעשים המיוחסים לו, יגיב בעוצמה כאשר ישאלו אותו שאלות הכוללות פרטים מוכמנים או חסויים, שבאופן עקרוני לא אמורה להיות לו כל דרך לדעת אותם.
במצב אידיאלי, אדם חף מפשע יגיב בצורה זהה לשאלות הכוללות מידע חסוי ולשאלות שלא כוללות מידע חסוי ולעומת זאת אדם אשם, יגיב בצורה שונה לשני סוגי השאלות. שיטה זו משמשת בצורה נרחבת כמבחן אמינות בתחום החקירות הפליליות בימינו.
מדוע חשוב להפקיד את הבדיקה בידיים של בודק בעל ניסיון?
ניסוח השאלות הוא השלב המורכב ביותר בבדיקת פוליגרף ולמרבה הצער, לא אחת אנשים אשמים מזוכים מאשמה בשל ניסוח לא תקין של שאלות.
אם אתם מעסיקים המעוניינים לבצע בדיקות לעובדים שלכם, או שהוזמנתם לבדיקת פוליגרף ואתם זקוקים לסיוע, לקבלת פרטים נוספים על בדיקות פוליגרף ולתיאום מועד לפגישת יעוץ בנושא, אתם מוזמנים ליצור קשר עוד היום עם חברת ש. ברוק בע"מ, המתמחה בביצוע בדיקות פוליגרף מכל הסוגים ומספקת שירות הן למגזר הפרטי והן למגזר העסקי במגוון תחומים.
למידע נוסף על מכונת האמת לחצו כאן.